לרוב אנו נוטים לקשור הפרעות קשב וריכוז לקשיים אקדמיים בבית הספר או בעבודה. נטייה להתנהגות אימפולסיבית, קושי לשבת בשיעור לאורך זמן, הסתובבות בכיתה במהלך השיעור, צורך תמידי לקום מהכיסא,

קושי בהתארגנות לשיעור, הכנת שיעורי בית או קושי לבצע מספר משימות במקביל.

​

אלא שהפרעות קשב וריכוז אינן נוגעות רק לקשיים אקדמיים כמו הצלחה בלימודים או בעבודה.

להפרעה זו השפעה על היבטים חברתיים ובין אישיים. למעשה יש להן השלכות רגשיות משמעותיות ביותר,

בעיקר בכל הנוגע להתפתחות הילד והפיכתו לבוגר.

עבור ילד, קיום מערכת יחסים תקינה עם בני גילו, עם אחים ומבוגרים בעלי משמעות בחייו

הוא אחד האלמנטים החשובים ביותר להתפתחותו!

​

מחקרים מראים ש - 60% מהילדים עם הפרעת קשב וריכוז מתקשים בכך.

מרכיבי תקשורת תקינה של הפרט עם סביבתו:

​

•  להיות קשוב, אחראי ומסוגל לשלוט בדחפיו. 

• התכונות האופייניות לילד בעל הפרעת קשב וריכוז מקשות עליו לסגל לעצמו את המיומנויות החברתיות הללו. 

• במיוחד הוא מתקשה לתפקד במסגרת לא מובנית כמו מסיבה, משחק עם חברים ומשפחה או ההפסקה בביה"ס.

 

קשב

• מוביל לחוסר תיאום עם הזולת. ישנה הרגשה שהילד לא מקשיב, מרוכז בעצמו, אינו מכבד את הפונה אליו.

• החברים והמשפחה מתקשים להעביר אליו מסרים ומאבדים סבלנות

 

אימפולסיביות

• הילד נוטה להתפרץ ומתקשה להמתין לתורו, הדבר מתפרש כאגואיזם, גסות רוח וחוסר אכפתיות מהאחר.

• הילד עושה או אומר דברים מבלי לחשוב, ואחר כך מצטער עליהם

 

היפראקטיביות

• מקשה על השתתפות הילד בפעילויות רבות כמו צפייה בסרט, חוגים, טקסים, בילוי משפחתי במסעדה ופעולות בתנועות נוער.

• הילד מצטייר כנודניק, כ"הילד הרע"

​

​

בשלב הראשון - הפרעת הקשב והריכוז משפיעה ומקשה על הילד לימודית וחברתית במסגרת החינוכית.

​

​

בשלב השני - נוצר קושי ביכולתו של התלמיד להשיג הישגים. הוא לא מצליח להיות התלמיד הטוב שהוא מסוגל להיות. הוא יודע בתוך תוכו שהוא יכול יותר אבל קורים דברים שהוא לא מצליח לתאר שמכשילים אותו בדרך.

​

​

בשלב השלישי - לאורך הזמן, ההישגים שמאכזבים את הילד, שהרי כל ילד רוצה להיות טוב ולהצליח, יחד עם התחושה שאכזב את מוריו, חבריו ומשפחתו, גורמים לפגיעה בדימוי העצמי- הילד כבר אינו מאמין שביכולתו להשיג הישגים טובים יותר, וחש שהוא פחות טוב מחבריו. הוא מסתכל על עצמו כמוכשר פחות.

​

​

​

מה אפשר לעשות? 

במסגרת טיפול התנהגותי המשלב בין הדרכת הורים, הדרכת הצוות החינוכי וטיפול ישיר בילד ניתן לשפר משמעותית את המיומנויות החברתיות בהן הוא מתקשה ולחזק את הדימוי העצמי.

​

• הדרכת הורים והצוות החינוכי, תסייע בעיצוב סביבה מיטבית מזמנת הצלחה. לדוגמא: חלוקת משימה גדולה למשימות קטנות –  פעולה זו תאפשר לילד לפעול אחר הוראות, למלא כללים, ולחוות הצלחה.

• תרגול מיומנויות חברתיות באמצעות משחק - נלמד את הילד לזהות את הרמזים הסביבתיים והפנימיים. באמצעות משחק נתמקד בשיפור היכולות החברתיות, כמו איפוק, המתנה לתור, התמודדות עם מצב מתסכל כמו הפסד. הילד ירכוש כלים שיאפשרו לו לקרוא את המצב החברתי במטרה לשפר את היכולת להשתלב בקבוצה.

• חיזוקים – ילדים עם הפרעת קשב וריכוז מורגלים לקבל נזיפות, תלונות, טענות וחוסר שביעות רצון מהסביבה. הם מקבלים מעט מאוד חיזוקים חיוביים מסביבתם. טיפול התנהגותי מבוסס על חיזוקים! מייצר אפשרות להתבונן בהתנהגויות הרצויות ולמשב ילדים באופן חיובי על הישגים התנהגותיים. נלמד לזהות אילו כישורים יש לילד ולא רק מה אין לו. נזהה חוזקות ולא רק קשיים וחולשות.

 

לסיכום
לקות קשב וריכוז פוגעת לא רק בהיבטים הלימודיים של ילדיכם, היא משפיעה באופן משמעותי על התפקוד החברתי והבין אישי שלו. הקושי בוויסות העצמי והפגנת התנהגויות שאינן מקובלות עלולים להוביל לדחייה חברתית. טיפול מותאם לילד הוא חשוב ובעל השפעה רבה על האופן בו ילדיכם יעריך את עצמו בהווה ובעתיד. הדימוי העצמי ותחושת המסוגלות החברתית תלויה בכישורים חברתיים חיוביים שירכוש לעצמו. ילדים אלה זקוקים להכוונה וחיזוקים מסביבתם, טיפול נכון ומתן כלים מותאמים יכולים לחולל שינוי עבור הילד, משפחתו וסביבתו הרחבה.